החלטה בתיק ת"א 713-09

בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת העדר עילה ו/או התיישנותה.

רקע

 התביעה דנן הוגשה כנגד המבקשת, משרד הבריאות (להלן:" המבקשת"), לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף  כתוצאה ממנינגיומה (להלן:" הגידול") שנמצאה בראשה של המשיבה, בחודש נובמבר 2005 ואשר הוצאה בניתוח ( להלן :" הניתוח").

המשיבה ילידת 28.4.1957 קיבלה מהמבקשת בילדותה טיפול כנגד מחלת הגזזת .

לטענת המשיבה, נזקיה נגרמו בשל רשלנות המיוחסת למבקשת, ושעיקרה אי קיום חובה ליידע אותה בדבר סיכון מוגבר ללקות בגידולים מהסוג בו לקתה עקב הקרנות שעברה בילדותה דבר שמנע ממנה גילוי מוקדם של הגידול וטיפול בו.

טענות המבקשת

לטענת המבקשת , דין התביעה להידחות ו/או להימחק על הסף בשל העדר עילה.

לטענתה, התובעת הייתה מודעת לסיכון המוגבר ללקות במחלות שונות לרבות, קיומם של גידולים בראש והסיכון המוגבר ללקות בסרטן וזאת לכל הפחות כבר משנת 1996, עוד לפני שהגישה את התביעה לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת ( להלן :" החוק") והראיה לכך שהיא  אף ציינה זאת בתצהיר המצורף לתביעתה מיום  28.3.96  שם קשרה בין הגידולים בראש ובין ההקרנות  שקיבלה , ובחוות דעת המצורפת לה  (נספחים א- ו- נספח ג לבקשה דנן ).

לבקשה דנן צורפו מסמכים רפואיים אשר, לפי טענת המבקשת, יש בם תיעוד מפי התובעת בעצמה  שמביא לידיעת הרופא שכתב את חוות הדעת  הנ"ל, את  חששותיה  ללקות בסרטן ובמחלות שונות בגין ההקרנות שעברה בילדותה.

 לטענת המבקשת, יש לדחות הטענה בדבר התרשלותה והפרת חובת הידוע בדבר הקשר שבין הקרנות לגידולים שכן מהראיות שצורפו לבקשה זו ושתומכות בטענת המדינה בכתב הגנתה עולה כי  הסימפטומים הנטענים למחלתה של התובעת התקיימו אצלה כבר משנות ה-90.

יתרה מזו, כבר מחודש אוגוסט 1999 נמצא הגידול בראש של התובעת והייתה הנחייה לעקוב אחריה והוחלט כי אין צורך לנתחה בשלב זה. הנחיה זו ניתנה לרופא המטפל של התובעת ויש להניחה שהנחייה זו נמסרה לרופא באמצעות המשיבה, כך שגם היא ידעה על  כך כבר עשור לפני תביעתה ולפני הימצאות הגידול והניתוח שעברה להוצאתו. 

טענות-המשיבה בתשובתה

לטענת המשיבה  יש לדחות הבקשה על הסף.

לטענתה, במסגרת הטיפול שקיבלה בילדותה כנגד מחלת הגזזת, קיבלה המשיבה הקרנות לראשה.

המשיבה סבלה במשך שנים מכאבי ראש אולם, לא  נשלחה לבדיקה מעמיקה.

לטענתה, היא אינה מלינה על הטיפולים שניתנו לה (על ההקרנות) אלא על נזקים שנגרמו לה עקב התרשלות המבקשת, שעה שלא יידעה את המשיבה בדבר הצורך שלה להימצא במעקב רפואי בשל היותה מוקרנת גזזת בילדותה ועל קיומו של הקשר הסטטיסטי בין הטיפולים שקיבלה לבין הופעת הגידולים בראשה.

המשיבה הפנתה לפסק דינו של בית המשפט העליון  בתיק ע"א 4275/10  יעקב מולהי נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות שם קבעה כבוד השופטת חיות כי ראוי להניח לטובת מערער כי לא היה עליו לדעת, עד שהדבר נחשף ברבים לראשונה בפסק הדין של סימה ראובן ( ניתן ביום 12.1.06), כי היה בידי המשיבה מידע מהותי אודות הקשר הסטטיסטי בין ההקרנות  לגידולים שאותו בחרה שלא לגלות לציבור.

 כמו כן הפנתה לבקשה לדיון נוסף באותו עניין שם קבע השופט גרוניס כי מועד תחילת ההתיישנות אינו המועד בו נודע למשיב על עצם המחלה אלא המועד בו נודע למשיב על התרשלותה של המדינה,  באי הידוע של המטופלים בהקרנות על הסיכון שנשקף להם כתוצאה מהטיפולים ועל כן דין בקשת המבקשת לסילוק על הסף בגין התיישנות להידחות .

  תשובת המבקשת לתגובת המשיבה